הויתור על BTRFS לעת עתה

במסגרת התקנה של Arch על אחד הניידים 
בחרתי את אחד המדריכים כדרך
זה: 
https://wiki.archlinux.org/index.php/Installation_guide

והתחלתי אותו:

כמובן שקיבלתי לפני כן דיסק של ארצ'
והגענו לקטע של הגדרת המחיצות...

בשיקול בחירת המחיצות ובגלל שזה תחביב ולא עבודה סדרי העדיפויות היו לבחור במערכת קבצים מהירה ולא יציבה...

הבחירה הייתה במערכת הקבצים btrfs 

עם שימוש בכלי cfdisk מחקתי את מחיצת החלונות והשארתי לעצמי כונן ללא מחיצות
ועכשיו היה עליי לשבור את הראש באיך אני רוצה שטבלת המחיצות שלי בכונן תיראה...

במחשבה משותפת מישהו התעקש שתהיה מחיצת SWAP למרות שחשבתי לוותר עליה ושהיא תהיה כפול מגודל הזיכרון בגודלה.

כמו כן חשבתי לשים את מחיצת הבית בנפרד מהמחיצה עם קבצי המערכת ושיהיה בה מקום לקבצי מדיה.
100G נתתי לראשית 390G לבית ו- G10 לסוופ.

כמו-כן הגדרתי את שתי המחיצות הגדולות כ btrfs ואת השלישית כמחיצת סוופ והמשכתי במדריך ההתקנה וציפיתי שזה יעבוד...

המערכת נתקעה בשלב התקנת ה boot-loader כאשר בחרתי להתקין את grub ונתנה הודעות שגיאה משונות כמו 

# grub-install --target=i386-pc --recheck --debug /dev/sdx
# grub-mkconfig -o /boot/grub/grub.cfg

arch-chroot /dev/sda1 /bin/bash

grub-install --debug /dev/sda

warning: your core.img is unusually large.
it wont fit in the embedding area

error: file system btrfs doesnot support blocklists

* היו ניסיונו להתקין בצורות משונות את גראב שחלקן הצלחתי להתקין את גראב ולהגיע לגראב אבל 

גראב לא זיהה את מערכת הקבצים הזו.

* ניסיתי גם את המדריך הזה עם הגדרת מחיצות באופן שונה וזה כשל:

 http://blog.wculver.com/linux/how-to-arch-linux-install-with-btrfs-gpt/

כמה ניסיונות להתקין BTRFS נכשלו

הסיבה מצויינת במדריך הזה:

https://wiki.archlinux.org/index.php/Btrfs

Btrfs does not support swap files. This is due to swap files requiring a function that Btrfs doesn't have for possibility of corruptions.^link A swap file can be mounted on a loop device with poorer performance but will not be able to hibernate. Multiple systemd services are available: systemd-loop-swapfile, systemd-swap.

GRUB

Partition offset

Note: The offset problem may happen when you try to embed core.img into a partitioned disk. It means that it's OK to embed grub's corg.img into a btrfs pool on a partitionless disk (e.g. /dev/sdx) directly.

GRUB can boot Btrfs partitions however the module may be larger than other file systems. And the core.img file made by grub-install may not fit in the first 63 sectors (31.5KiB) of the drive between the MBR and the first partition. Up-to-date partitioning tools such as fdisk and gdisk avoid this issue by offsetting the first partition by roughly 1MiB or 2MiB.

Missing root

Users experiencing the following: error no such device: root when booting from a RAID style setup then edit /usr/share/grub/grub-mkconfig_lib and remove both quotes from the line echo " search --no-floppy --fs-uuid --set=root ${hints} ${fs_uuid}". Regenerate the config for grub and the system should boot without an error.

מסתבר שהגדלתי את ה MBR כי זה לא ממש עזר.

גם יצירה של מחיצה נפרדת ל BOOT לא ממש עזר עם BTRFS

בנוסף גם משום שזו מערכת קבצים ג'ורנלינג אם ריסטתי בלי להתנתק מהמחיצה או שהייתה הפסקת חשמל מצריך ממני שחזור על ידי כלים חיצוניים...

גם אם זה אמור לעבוד מהר זה לא משהו... מבחינת יתרונות וחסרונות עדיין המערכת של רייזר4 שהיא גם ג'ורנלינג יותר טובה מבחינת יחס מהירות ויציבות עם הנטיה למהיר...

לצערי נאלצתי לוותר על btrfs לעת עתה ועד שהיא תתפתח קצת יותר ולא תמנע ממני שימוש במחיצות מסוג אחר באותו כונן רק כדי שזה יעבוד...

בסופו של דבר התקנתי את ארץ על מערכת קבצים יציבה ext3 מפאת חוסר זמן

אבל מכל הסיפור הזה מצאתי למי שירצה לשחק עם זה קישורים מעניינים כמו:

http://www.funtoo.org/BTRFS_Fun

ולמען הגילוי הנאות אני אגיד שלא הספקתי לבדוק את הקישור ב AUR שגורם לגראב לעבוד עם  BTRFS: למרות שהתכוונתי לעשות את זה לא הספקתי כי הנייד צריך להיות מוכן לעבודה בהקדם

https://aur.archlinux.org/packages/grub-btrfs

ENJOY

כלי המרה לסוגים שונים של iimage-ים לצריבה

ISO - קובץ אימג' הכי נפוץ שיש לצריבת דיסקים. ניתן לעגון אותו בלינוקס וליצור בעצם כונן וירטואלי
מיועד בעיקר להרצת קבצי תמונה מבלי לצרוב אותם- חסכון במדיה נניח...

כלי שיוצא לי להשתמש כרגע ליצירת כוננים וירטואלים לקבצי ISO הכלי GUI ששמו gisomount עובד לא רע בגנום

sudo apt-get install gisomount

זה בכללי. הבעיה עם הכלי הזה שהוא לא עוגן פורמטים אחרים של אימג'ים שמיועדים לצריבה:
BIN - קובץ תמונה בינארי.
IMG - כנ"ל
CUE - מכיל מידע על IMG
MDF - קובץ של התכנה אלכוהול
MDS - כנ"ל
CCD - שייך לתכנה CloneCD
NRG - שייך לנרו

אני אציין כרגע את המקרים שהיו לי יותר פרקטיים מהפורמטים האחרים. היה צורך לבצע המרה של הפורמטים האלה לפורמט של ISO כדי שאפשר יהיה לעגון קובץ אימג' של תקליטור מבלי לצרוב אותו בפועל.

קבצי nrg של נרו בהמרה ל iso יש את הכלי nrg2iso
sudo apt-get install nrg2iso

קבצי BIN ל ISO יש את הכלי bchunk
sudo apt-get install bchunk
usestyle:-$ bchunk file.bin file.cue file.iso

לקבצי CCD יש את הכלי ccd2iso אבל לא ניסיתי אותו עדיין
לקבצי MDF יש את הכלי mdf2iso שגם לא ניסיתי

ויש מי שגורס שאפשר פשות לשנות את שם סיומת הקובץ ל ISO וזה יעבוד בגלל שאלה קבצים בינארים...
ועוד פתרונות גרועים זה להוריד אימולטור וקונבנטרים של חלונות ולנסות להמיר משם עם איזה שהוא GUI.

אגב בעיה שמצאתי בויין זה עגינה של כונני CD וירטואלים שנוצרו עם gisomount.

אם יש אימג'ים נוספים שלא ציינתי לא נורא
מה שיוצא אני מרוצה...

חויות מאוגוסט פינגוין 2010

"אוגוסט פינגוין" כנס שנערך כל שנה. השנה השתתפתי כמו שנה שעברה הפעם באתי עם חבר שלי בלי הילדים.

היה ממש נחמד: התכנסות חברים לפני שמיעת מצגות בענייני תכנה חופשית
שמחתי לראות הרבה פרצופים מוכרים והיה כיבוד במזון שזה יפה מאוד.

מוזילה העמידה שם שולחן שבו חילקו סיכות פיירפוקס ומדבקות פיירפוקס חינם שזה יפה מאוד ואחלה דבר.

עמותת המקור העמידה סטנד למי שרוצה להרשם כחבר עמותה אז נרשמתי כידידת עמותה וקיבלתי חולצה של אוגוסט פינגוין (לא באיכות בד מי יודע מה אבל כמזכרת זה אחלה)

היה שולחן של אבונטו שחילקו את ההפצה האחרונה בדיסקים של סרבר דסקטופ עם גנום ודסקטופ עם שולחן אחר קבונטו.
אז לקחתי דיסקים שאחר כך גם שימשו אותי להתקין אבונטו לכמה אנשים.

לקחתי גם מדבקות של אבונטו לנייד ושל לינוקס שחילקו חינם שגם שימשו אותי כדי לשים מדבקה על ניידים של אנשים שבאים ממני לבקש עזרה בהתקנות והדרכה וגם זה אחר כך שימש אותי לתת. שמרתי איזה שניים בודדים למזכרת מהמדבקות והאמת לא נורא אם לא ישאר זה סימן טוב.

היו אנשים מלינוקס פאן שהסתובבו בין האנשים וחילקו משחקים למשל קוביה סינית כזאת מתפרקת וקוביה עם צבעים באמת אחלה רעיון מקסימים.

אחר כך היו מצגות והרצאות שונות
בהקשבה הסלקטיבית שלי אני זוכרת בעיקר את 0AD משחק מחשב בפיתוח שדיי מזכיר את הרעיון של וורקרפט הישן רק שהפעם מדובר בתקופת זמן אחרת וקבוצות שונות שאמורות לבנות בסיס (נראה לי רומא או משהו).
המשחק ממש מושקע המידול של כל הדמויות והעולם משוחרר ברישיון CCBYSA של המוזיקה והאמנות והתיכנות של המשחק ב GPL כלשהו.
הייתה גם מצגת לבסיס נתונים סכמתי כלשהו ששכחתי את השם שלו והצגת היתרון שלו במצבים ספציפיים לחובבי התיכנות היעיל וחוסך המשאבים.
וגם הצגת נושא של שיתוף פעולה בכנסת ועם עסקים לענייני קוד פתוח ותכנה חופשית
וגם הצגת מערכות הפעלה
וגם הצגת שימוש בפלוקסבוקס כיעיל יותר... יותר נכון זה היה הצגת קונספשין של צורת שימוש יעילה
גם לא מצאתי לנכון שאי אפשר ליישם את הרעיון הזה בגנום למשל העניין הוא שאם משתמשים ברעיון הזה
אז אפשר לחסוך במשאבים נניח ולקחת משהו קצת יותר יפה מקונסול ושעדיין יהיה גרפי.
זה גם היה אחלה ודיי נחמד.

בקיצור היה ממש מהנה
והייתה גם מסיבת חלוקת מפתחות הצפנה כאלה ברעיון של חתימה דיגיטלית שלא השתתפתי

ממש נחמד
שמחתי לראות שיתוף פעולה והשתתפות ונוכחות של הרבה אנשים.

נהניתי

ארגון יום חופש התכנה הבין לאומי 2010

מארגנים את יום חופש התכנה 2010 בגבעתיים
בתאריך 22.9.2010
התאריך נקבע בין יום הכיפורים לחג הסוכות הסיבות לקביעת מועד זה:
א. יום חופש התכנה הבין לאומי נופל על יום הכיפורים ורצוי שהמועד יהיה סמוך לארוע המקורי עצמו.
ב. יום חופש התכנה הבין לאומי שנופל על יום הכיפורים לא יכול להחגג בסמוך לפני יום הכיפורים משום שימים אלה מוגדרים ביהדות כימים הנוראים והיות ואנו ישראלים.
ג. שלוש ימים לאחר יום השבת ויום הכיפורים מאפשרים זמן התארגנות ראוי לכולם למרות העבודות לקראת חג הסוכות שבו כנראה יהיו ארועים אחרים ולכן רצוי שזה לא יפול בחגי סוכות ושמחת תורה.

בתכנית:
תהלוכה עד לקניון גבעתיים:
17:30 נפגשים בכיכר נוח בגבעתיים רחוב כצנלסון (על יד עובד מהסביח מי שמכיר)
קווי אוטובוס להגעה: 63, 67, 45, 57 מקניון איילון למשל.
חניה יש חניון בתשלום על יד עיריית גבעתיים
ניתן לחנות גם בקניון גבעתיים מי שלא מתכוון לעשות את התהלוכה.

במקום נצטרך להעמיד דוכן עם חומרי הסברה
יהיה גם בלון עם גז הליום שצריך להספיק ל 200-300 בלונים צבעוניים שעליהם מודפסים שמות של תוכנות חופשיות שונות לסירוגין שנמצאות במיינסטרים כזה (גנום בלנדר VLC VIM וכל מיני מונחים GPL LINUX TOTEM וכאלה של דסקטופ אולי אפילו שמות של שרתים סנדמייל פוסטפיקס אפצי... אפשר כל מיני תוכנות ומונחים...)
שיהיה קצת חומרי הסברה לעוברים ושבים.
דוכן אחד אפשר להעמיד במדרכה ואחד בצומת.
יהיו דרושים שני מתנדבים לדוכן שאחד יהיה עם רכב כדי לאסוף ציוד ולבוא לפעילות בסוף התהלוכה.

בתהלוכה צועדים כולם עם הבלונים (אפשר גם לחלק לילדים ולהביא ילדים מי שרוצה)

נצטרך סדרנים מטעמנו סדרן על כל 30 איש מטעמנו מעל גיל 18 שילבשו אפודות זוהרות לסיוע בחציית הכבישים.

כשכולם מגיעים לקניון עושים טקס שחרור בלונים לחופשי (סימבולי בלבד)
ברחבת הקניון יהיו דוכני הסברה לתכנה חופשית

יהיה דוכן נוסף לחלוקת תעודות באותיות מודפסות למי שנרשם מראש לתהלוכה
ויהיו גם תעודות ללא אותיות מודפסות לאנשים שהצטרפו בדרך נניח
גם שם יהיו בלונים וגז הליום.

זהו באשר לארגון התהלוכה....

תכנית המשך אם נהיה מספיק חזקים:

נצטרך מתנדבים שיובילו את כולם לפארק גבעתיים למקום שנציב שם מקרן להקרנת סרטים בתכנה חופשית
ומצגות של תוכנות חופשיות (בלי הרצאות) כולל מחשבים להתנסות מי שירצה.

אפשר גם לשאת דברים
אם ראש העיר יבוא לשאת דברים זה יכול להיות אחלה

במקרה כזה נצטרך גם לתחום את האזור ולדאוג לחברת אבטחה של לפחות 6 מאבטחים לשעתיים שלוש נניח של הארוע.

נצטרך לדבר עם העיריה שלא יהיה מים באותו זמן ולשאול על המסך הקרנה.

במקרה של הקרנה צריך לדאוג לגנרטור שעובד על סולר ולא דלק משום שזה זיהום אויר
איפוא להציב את הרמקולים.

מה לתכנה חפשית וקומוניזם

תכנה חופשית וקוד פתוח... שני מושגים שמכילים בתוכם מגוון ערכים ודמיון לתופעות חברתיות שונות כמו מרקסיזם סוציאליזם וכל מיני מילים שמסתיימות באות "ם".

האמת היא שיש דמיון מאוד גדול בין רעיון התכנה החופשית לרעיון של קומוניזם.

מה זה בעצם קומוניזם?
קומוניזם היא אידיאליזציה שטוענת בצורה המוקצנת ביותר לשיתופיות משאבים ובעצם לשיתופיות בכל דבר...
בקומוניזם קיצוני למשל אם קומוניסט קיצוני ישמע את המילה "פרטי" או "רכוש פרטי" הוא ירים גבה ויגיד מיליון פעמים בצורה רקורסיבית "מה?" "מה?" "מה?"

הקומוניסט הקיצוני שעיקר האידיאולוגיה שלו פותחה מהשיטה שאותה הגה מרק (קומוניזם התפתח מהמרקסיזם ואומרים שאין ביניהם הבדל חוץ מזה שאחד הוא האורגינלי והשני לא).

בגישה הקומוניסטית עושים הכל ביחד והמשאבים הם של כולם של הקומונה ואין דבר כזה משהו אישי או פרטי.

גם כל מה שאתה מייצר הוא לא נחשב שלך אלה נחשב של כולם ונחלת הכלל השייכים לקומונה כמובן.

אפשר לתמצת את רעיון הקומוניזם כשיתופיות קיצונית והייתי אומרת אף חולנית

והנה הסיפור על הקורבנות של הרעיון הקומוניסטי הקיצוני:
בתקופת הקיבוצים היו אפילו מגדלים תינוקות בני יומם ביחד. היו עושים משמרות על התינוקות מפתמים אותם בשעות קבועות (תינוקות שהיו צריכים אמא פרטית) וכל פעם מטפל אחר (תינוקות זקוקים למטפל קבוע תחושת ביטחון ויציבות) והיה פס יצור לתינוקות של בני הקומונה... יחס אישי לא היה וכמובן שצרכי התינוקות שלא ידעו לדבר אלה רק לבכות במשך שעות בלי שום יחס וחיים בתוך איזה שהיא מסגרת כפייתית קבועה שהם אמורים להתאים את עצמם אליה ולא להיענות לצרכיהם לפי הזמן שלהם...
כשגדלו התינוקות האלה כולם מכירים את זה שלילד יש שלב התפתחותי שבו הוא לומד על ההבדל בשייכות של חפצים שהם שלו או של אחרים...

בקיצור הילדים האלה גדלו להיות מבוגרים עם הרבה מאוד חסכים...
הקומוניזם קרס

כי הוא פגע בהרבה חפים מפשע והכריח אותם שכל מה שהם יוצרים שייך לנחלת הכלל.

אז רעיון הקומוניזם הזה והשיתופיות בידע משוקף היטב במושג של תכנה חופשית.

תכנה חופשית מוגדרת כתכנה שבה הקוד הוא נגיש ומתועד והיא ניתנת לשימוש חופשי והפצה חופשית ושכל שינוי שיעשה בה ישוחרר גם הוא באותם תנאים.

זה הדמיון הרעיוני בין קומוניזם לבין תכנה חופשית קהילתית.

קוד פתוח מאפשר את אותם חופשים כמו תכנה חופשית + אפשרות לבחור אם לסגור את הקוד או לא...

הוא מאפשר יותר חופש בחירה שמבחינתי זה יותר חופש גם אם האפשרות לסגור קוד ולהפוך קוד לסגור

היא משהו שנהוג לגנות בקהילת התכנה החופשית ולעשות דה לגיטימציה באמצעות הכינוי "אגואיסט" או "נצלן" או כל מיני כאלה למי שבוחר בדרך הזאת...

לדעתי למרות שיש "קוד סגור" שגורם לפיתוח איטי יותר בגלל שהוא סגור יש לכך איזה שהוא ערך אחר שנוהגים להתעלם ממנו... הזכות לפרטיות...

בתכנה חופשית ופיתוח שלה אין פרטיות.

מי שלא מבין שפרטיות זה לא לוקסוס אלה צורך ממשי של בני אדם ממש כמו אוכל ומזון
ולא הבין כמה זה חשוב בדוגמא שהבאתי למעלה ממש צר לי על הרמה האנושית שממנה הוא קורץ.

אני לא נגד תכנה חופשית
אני נגד הדה לגיטימציה שעושים לכל מי שצריך פרטיות או שרוצה לפתח בלי לשחרר את מה שהוא עושה.

אני בעד קוד פתוח ואני גם בעד תכנה חופשית וכמו שיש מגרש כדורסל ומגרש כדורגל
ויש כאלה שאוהבים ככה ויש כאלה שנוח להם ככה
צריך להיות גם זה וגם זה לדעתי.

קוד פתוח לדעתי הוא ברמה מוסרית יותר טובה
הפוטנציאל שלו להתפתח במהירות ברמת מה שמספקים כתוצר למשתמש הוא קטן יותר מישום שאין משהו שמחייב שיתופיות ורמת השיתופיות שם היא הרמה "הטבעית" לדעתי.

רמת השיתופיות בתכנה חופשית היא רמת שיתופיות מאולצת משום שתנאי הרישיון מחייבים שחרור יצירות נגזרות באותם תנאים. בתכנה חופשית מתנים את החופש בויתור על פיתוח פרטי. ומי שלא מסכים לתנאים האלה הוא עבריין בפוטנציה.

יש לציין שקוד סגור תכליתו היא:
חוסר שיתוף בידע שלא למטרות פרטיות אלה למטרות ניצול חוסר הידע של האחר ויצירת תלות בלעדיות ופגיעה בתחרות.
מבוסס על החשש שאם לא תהיה בלעדיות לא יהיו רווחים

בלעדיות על ההפצה והגבלת חופש העיסוק וחופש המסחר של אחרים...
מבוסס על זה שבלעדיות עם התלות תחייב לקנות ממקום אחד בלבד ולא בתלות במי מוכר למי ומי מפיץ למי.

הגבלת החופש ללמוד או היכולת לשנות משהו שאינו מתאים במוצר.

בקיצור קוד סגור הוא הרבה פחות חופשי.

מדד החופש קובע:
1. קוד פתוח
2. תכנה חופשית
3. קוד סגור

במדד המוסר
1. קוד פתוח מאפשר ליותר אנשים להשאר לגיטימיים ובסדר בכל דרך שבה יבחרו
2. תכנה חופשית לא מאפשרת למי שלא משחרר קוד שהוא פיתח להשאר לגיטימי.
3. קוד סגור לא מאפשר לאף אחד להיות בסדר עוד רק מעצם זה שמשתמשים בו.

במדד קידום הקוד והתכנה
1. תכנה חופשית הכי מעודדת ומקדמת פיתוח.
2. קוד סגור מעודד פיתוח משום שהוא מבוסס על לקוחות וכלכלה ושירות ותלוי בכמות המפתחים שיעסיקו ובעיקר בהשקעה כספית ופחות ממניעים של אהבת התחום של המתכנת בשכר... זה שמממן עלול להיות אחד כזה שחשוב לו רווחים או אחד כזה שאכפת לו מהתחום...
3. קוד פתוח משום שיש התפזרות של מי שבחר לסגור את הקוד למי שנשאר במסגרת קהילתית ואין משהו ברור אבל חופש יש.

הפוסט הבא שבא לי לכתוב בנושא:
איך הקוד הפתוח יכול לתרום לצמצום הפער הדיגיטלי